הלוחם 268

שנה למדינת ישראל 70

של גדעון שפר השיאים

גדעון שפר, הטייס המעוטר בתולדות צה"ל, שרד נפילה בלתי אחוזי נכות, הגיע עד 52 אפשרית שלאחריה חזר לטוס. עם לתפקיד ראש אכ"א והיום הוא מתבונן באהבה ובדאגה על ישראל החוגגת שבעים, בדיוק כמוהו

אריאל בשור צילום | שחר בן־פורת מאת

" קבעתי פגישה עם הטייס שנטש לאחרונה את המ ־ טוס שלו, לאחר שנפגע מטילי הנ"מ ששוגרו לעב ־ רו. אספר לו מה הוא יכול לעשות במהלך השיקום והחזרה לתפקוד", אומר גדעון שפר. אבל אי אפשר להתקבל חזרה לשירות בחיל האוויר לאחר פציעה משמעותית. "תוסיף סימן שאלה בסוף המשפט הזה. אם אתה מאמין במשהו והסבירות איתך, ואתה לא נלחם בטחנות רוח, זה אפשרי". , שבועיים 25 שפר יודע על מה הוא מדבר. בגיל לאחר מלחמת יום הכיפורים, יצא כטייס לטיסת צילום בעומק שטחה של מצרים, ונאלץ לנטוש את המטוס לאחר שנפגע

חוגג בקרוב יום הולדת שבעים, והסיפור שלו, בדיוק כמו סיפורה של מדינת ישראל, הוא הוכחה לכך שלפעמים הבלתי אפשרי הוא בהחלט אפשרי. עקרבים באוויר בפולין. אביו נפטר סמוך 1948 שפר נולד בשנת הוא עלה עם אימו וסבתו לישראל. 1950 ללידתו ובשנת הם גרו במחנה צבאי בעתלית ובמעברת טירת הכרמל, ולאחר שנזרק מבית הספר התיכון הצטרף שפר לבית הספר הטכני של חיל האוויר, ובהמשך התגייס לצה"ל ושירת כטכנאי אלקטרוניקה בבסיס רמת דוד. "יום אחד המפקד שאל אותי אם אני רוצה לצאת לקורס טיס", הוא מספר. "לא עמדתי בשום קריטריון, אבל הם לקחו אותי כמקרה בוחן. אמרתי 'כן' וסיימתי את הקורס בהצלחה. הייתי טייס קרב והשתתפתי במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. במלחמת יום גיחות, בממוצע של שלוש גיחות 63 הכיפורים עשיתי ביממה, ונהרגו לידי חברים לטיסה. "לאחר המלחמה השתתפתי במשימות צילום ברמת הגולן ובסיני. לא היה אפשרי לצלם בלילה, והיינו עולים לאוויר בבוקר, לצלם את מה שהשתנה. בגלל גובה הטיסה המטוס משאיר מאחוריו שובל, ומובן שכולם רואים אותנו. המצרים ידעו שנבוא, החליטו לעשות לנו מארב, והמארב הצליח להם".

ק"מ, 14.8 מטילים. הוא צנח מגובה של בתנאים שאיש לפניו לא שרד, היישר לזרועות החיילים המצרים. הוא היה בשבי במשך שבועיים וכשחזר, לאחר תקופת שיקום, הצליח שפר

להשתלב ולהיות שוב טייס קרב פעיל. הוא המשיך לשרת בצה"ל שנים ארוכות עד לדרגת אלוף, ומילא שורה של תפקידים

בכירים, בהם ראש אכ"א. כמו מדינת ישראל, הוא

41 ׀ הלוחם | 2018 מרץ-אפריל