הלוחם 268

שפר השיאים של גדעון

עם הנכות שלהם, מכל הבחינות, גם חברתית, והחברה הישראלית מכבדת את נכי צה"ל". מה השתנה מבחינת האתגרים הביטחוניים איתם מתמודדת המדינה במרוצת השנים? "מדינת ישראל ואנשיה יהיו לא רצויים לעולם במזרח התיכון, אנו נטע זר לעד. עם זאת, המציאות שלנו מחייבת לחיות בשלום עם מרב המדינות המוכנות לכך. יש שתי מדינות, ירדן ומצרים, שאנו חיים איתן בשלום ובשיתוף פעולה ביטחוני זה או אחר, וכתוצאה אין צבא גדול על הגבולות. לקחתי חלק ביוזמת ז'נבה, כי ברור לי שיש פתרון. האם אפשר לפתור את המצב עכשיו, בהרכב הנוכחי שלנו ושלהם? לא. אבל עדיין יש המון מה לעשות, כדי שהמצב שבו אנו נמצאים היום לא יביא אותנו למקום שאנו לא רוצים להיות בו". מה אפשר לעשות? "קודם כל לטפל אחרת בעזה, באופן מהותי, שיהיה להם מה להפסיד. היום בית הכלא שלהם הוא כמו בית הכלא שאני הייתי בו לפני שנה, כך שאין להם מה להפסיד. בנוסף, 45 התהליכים שבהם מדינת ישראל מבודדת עצמה מהפלסטינים מובילים אותנו למצב של מדינה אחת, למציאות שבה מדינת ישראל לא תוכל להתקיים לאורך זמן. יתרונה של מדינתנו, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, הוא שיש בה רוב יהודי מוצק. זאת המדינה שאני, ילדי ונכדי רוצים לחיות בה לעד". נקודת המבט הזאת היא ריאלית באקלים הפוליטי הנוכחי? "האקלים הפוליטי הוא נזיל, ואני לא אחד מאלה שמוותרים". בשנים האחרונות הטרור התרחק מפתח הדלת של רוב הישראלים. ויש מי שמציינים זאת לזכותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "יש לראש הממשלה הישגים. לאן הולכים עימם? מתקיים כאן תהליך שבו אנו משכנעים את עצמנו שהמצב טוב. בדומה למה שאומרים, שהאבטלה נמוכה והכלכלה משתפרת, על אף שהפערים גדלים בחינוך ובחלוקת העושר. השקט הוא חשוב, אבל אם נעשה הסכם כזה או אחר עם הפלסטינים, השקט יהיה יותר גדול או קטן? לעולם יהיה פה טרור, גם כשיהיה שלום, לכן אני לא מבטיח שקט, אבל כשיש פה שלום, מודל ההתנהגות הוא אחר. גם כשיש שיחות על שלום. עצם התהליך חשוב. "אנו המדינה היחידה שיורים עליה קטיושות או רקטות והיא עוברת על זה לסדר היום. תחיה בשדרות ובעוטף עזה, שם מדי פעם יש סירנה. ילד גדל שם מסביב לממ"ד. התחושה במרכז הארץ היא של שקט, אבל בפועל יש מה לעשות, ואני לא חושב שזה בלתי פתיר. הממשלה מכוונת אותנו לחשוב שאין מה לעשות". מה אתה אומר על השסע ההולך ומעמיק בעם? אולי הוא נובע מאיזו טקטיקה מכוונת?

הפרסי, להזכירך, גדעון שפר עשה סימולטור לפנטום בטהרן, כי זה היה יותר קל לעשות את זה שם מאשר בארצות הברית". מה דעתך לגבי האתגרים החברתיים? "השפע לא מתחלק כמו שצריך. לי לא חסר, הילדים שלי עובדים ומסודרים, אבל אנו לא הדוגמה. המדינה לוקחת על עצמה את חלוקת הנטל כמשימה, אבל ראוי שהיא תיקח על עצמה במקום זאת את חלוקת העושר. אני אומר שלי מגיע פחות, כדי שלאחרים יהיה יותר". שנה שירות 15 האם לדעתך בעוד עשר או החובה בצה"ל ימשיך במתכונת הנוכחית? "בואו לא נחלום חלומות שלא יקרו לעולם. הטכנולוגיה מאפשרת לחלום רחוק, אבל כדי לממש אותה ולשמור על ביטחון, צריך לממש תנאים רבים. בעשרים השנים האחרונות האיום עבר ממלחמות של טנקים ומטוסים למלחמות של אויב בלתי נראה, של פיגועים וארגונים לא מדינתיים שמחליפים את הצבאות. יש סוג חדש של לחימה, שדורש יותר דיוק. אבל מדינת ישראל, משום שאנו במזרח התיכון, צריכה טנקים, מטוסים וחיילים, וגם סייבר וננו. שירות החובה מוביל את כל שכבות האיכות לצה"ל. מטוסים, טנקים, אוניות וצוללות יש לכולם. איכותנו האנושית ואיכות המשרתים בצה"ל היא היתרון האמיתי שלנו במזרח התיכון". מה החזון שלך לעוד שלושים שנה, לחגיגות המאה של מדינת ישראל? "תהיה פה מדינה יפהפייה וסביבה יהיו לפחות עוד שלוש ישויות שחיות איתה בשלום, ערב הסעודית, לבנון והפלסטינים. כשיהיה הסכם שלום, במקום לבנות מערכי טילים אפשר יהיה להשקיע בתשתיות, בבריאות, בחינוך ובצמצום הפערים. התובנה הזאת תשקע לבסוף, וככל שזה יקרה מאוחר יותר, יהיה קשה יותר לממשה. לכן אני רוצה לעודד את השינוי עכשיו". "אנו לא האויב של איראן, ואין לנו שום דבר נגד העם האיראני. עד החלפת השאה הפרסי, להזכירך, גדעון שפר עשה סימולטור לפנטום בטהרן, כי זה היה יותר קל לעשות את זה שם מאשר בארצות הברית"

"השסע הוא חלק מתהליך פוליטי שבו מייצרים הפרד ומשול, במקום לנסות לגשר ולחבר. זו אינה טקטיקה מכוונת, אבל היא הפכה למציאות קיימת, שבה אם אני שייך לזרם מסוים או לקבוצה מסוימת, אני פסול, או שאריב עכשיו על שוויון בצה"ל. אבל מעולם לא היה שוויון בצה"ל. לוחם, תומך לחימה, עורף, לשרת זאת זכות ולא נטל. השימוש בעדתיות כדי למצב את מקומך כמי שנלחם יותר למען הקבוצה שלך הוא הזוי לחלוטין. מה שהשתנה זה העוצמות, מודל ההתנהגות ומודל השפה וההתבטאות. מספיק להתבונן איך נראית הכנסת שלנו. אנו במדרון חלקלק שחובה לשנותו". מבט לעתיד האיומים הביטחוניים והחברתיים מדירים שינה מעיניך? "בהיבט הביטחוני, מעולם לא היה מצבה של מדינת ישראל טוב יותר, כי העולם הערבי סביבנו התפרק. האיום שעירק, ירדן, מצרים וסוריה יעשו מסע משותף ויעלו על ארץ ישראל, כבר לא קיים. אנו מדינה חזקה, ההרתעה שלנו גדולה. וכדאי שלא נירתע מחתירה לשלום מתוך עוצמתנו". ההתבססות הנוכחית של איראן בסוריה אינה איום משמעותי? "גודל האיום הוא לא כזה שהופך אותו לאיום קיומי. אנו הופכים אותו במודע לאיום קיומי. איראן מתגרענת כדי לשמור על עצמה, ולא כדי להשתמש בנשק נגד ישראל". אבל זה מה שהיא מצהירה. "על מה אתה רוצה שהיא תצהיר? שהיא נגד ערב הסעודית, או נגד פקיסטן והודו, היושבות בצד השני שלה? כדמות אויב אנו משחקים לידיהם, אבל אנו לא האויב שלהם, ואין לנו שום דבר נגד העם האיראני. עד החלפת השאה

2018 ׀ מרץ-אפריל הלוחם

| 44